טיפול בהתקרחות אנדרוגנטית עם מינוקסידיל (רוגיין)

מהו מינוקסידיל?

מינוקסידיל היא תרופה שגילו בשנות ה-50 על ידי חברת Upjohn Company שבארצות הברית, עם מטרה ראשונית – לטפל ביתר לחץ דם. במהלך ניסויים קליניים שנערכו בעשורים ה-60 וה-70, נצפתה תופעת לוואי בלתי צפויה – צמיחת שיער יתר, או היפרטריכוזיס. התגלית הזו הובילה לפיתוח תרופת Rogaine, המכילה מינוקסידיל בריכוז של 2%, שאושרה לשימוש בשנת 1988 לטיפול בהתקרחות אנדרוגנטית. כיום, Rogaine נחשבת לאחת התרופות המובילות להאטת התהליך של התקרחות אנדרוגנטית ומשמשת גם לטיפול בסוגים אחרים של אובדן שיער, כמו אפלוביום טלוגן.

המרכיב הכימי של מינוקסידיל

מינוקסידיל הוא נגזרת של חומר האימידזול, בעל הנוסחה הכימית C9H15N5O. התרופה זמינה בדרך כלל בצורת תמיסה נוזלית או קצף ליישום מקומי על הקרקפת. בצרפת, תרופה זו הוצגה לראשונה בשנת 1983, ומאז נרשמו תרופות נוספות המכילות מינוקסידיל.

מנגנון פעולתו של מינוקסידיל

למרות שלא זוהה עדיין באופן מדויק המנגנון בו מינוקסידיל פועל, ההשערה המקובלת היא שהתרופה פועלת על ידי הפעלה של תעלות אשלגן בתאי הזקיק. פעולה זו מגבירה את זרימת הדם סביב זקיקי השיער, מגבירה את אספקת החומרים המזינים, ומאריכה את פאזת צמיחת השיער. כמו כן, מינוקסידיל תורם להתרחבות הזקיקים, מה שמאפשר צמיחת שיער עבה יותר. היעילות של מינוקסידיל נתמכת בעיקר על ידי מטבוליטו הפעיל, מינוקסידיל סולפט.

יעילות מינוקסידיל בטיפול בהתקרחות אנדרוגנטית

מינוקסידיל נחשב לאחד מהטיפולים המועילים ביותר להתמודדות עם התקרחות אנדרוגנטית. התרופה מסוגלת להאט, ולעיתים אף להפוך את התהליך של נשירת שיער, כפי שהוכח במחקרים קליניים שונים.

יישום פרקטי של מינוקסידיל

יישום מקומי של מינוקסידיל על הקרקפת הוא הדרך הנפוצה ביותר לשימוש בתרופה. שיטה זו מאפשרת לתרופה לפעול באופן ישיר וממוקד על זקיקי השיער ולעודד צמיחה מחודשת.

• יעילות: נמצא כי בין 40% ל-60% מהמשתמשים, גברים ונשים כאחד, חווים צמיחה מחודשת של שיער לאחר 3 עד 6 חודשים של שימוש רצוף.
• התמדה בטיפול: יש להמשיך בשימוש במינוקסידיל כדי לשמור על התוצאות החיוביות. הפסקת הטיפול עלולה להוביל להפסקה של התהליך ולאובדן השיער שצמח.
• מינון: על פי סקירת ספרות, שימוש בריכוז של יותר מ-5% אינו משפר באופן משמעותי את היעילות של התרופה

כאשר התרופה נלקחת דרך הפה

לאחרונה, נמצא שמינוקסידיל בצורת פומי (דרך הפה) מהווה חלופה לניסוח המקומי.

• יְעִילוּת: מחקרים קובעים שמינוקסידיל פומי במינונים נמוכים יכול להוות טיפול בטוח ויעיל למגוון הפרעות שיער, כולל נשירת שיער אנדרוגנטית אצל גברים ונשים.
• מִנוּן: המינונים נעים בהתאם לסוג ההפרעה והמטופל, אך באופן כללי מדובר במינונים נמוכים כדי להקטין את הסיכון לתופעות לוואי.

יעילות אצל נשים

מינוקסידיל גם נמצא יעיל בטיפול בהתקרחות אנדרוגנטית אצל נשים.

• יעילות: מינוקסידיל בריכוז של 2% הוא מאושר לשימוש על ידי נשים. עם זאת, נשים רבות בוחרות להשתמש בתמיסה של ה-5% לשם השגת תוצאות מהירות יותר, אף על פי שקיים סיכון מוגבר לתופעות לוואי.
• תוצאות: נמצא שמינוקסידיל יעיל במיוחד אצל נשים, כשרוב המשתמשות חוות ירידה בנשירת השיער ושיפור בצפיפותו.

תופעות לוואי של מינוקסידיל

למינוקסידיל, כמו לכל תרופה, יש תופעות לוואי פוטנציאליות. רוב המשתמשים מסתדרים טוב עם התרופה, אך חלקם עשויים לחוות בעיות, בעיקר כאלה הקשורות לעור בשל השימוש המקומי של התרופה.

גירוי בקרקפת

• גירוד ועקצוץ: יש משתמשים שעלולים לחוות תחושת גירוד ועקצוץ. האלכוהול הכלול בחלק מהתמיסות של מינוקסידיל עלול לגרום ליובש בקרקפת, במיוחד אצל אנשים עם עור רגיש, דבר שעלול להוביל לגירויים.
• אדמומיות בקרקפת: מינוקסידיל גורם להרחבה של כלי הדם, וזה עלול להבליט את אדמומיות העור, במיוחד באזורים שבהם השיער דליל או נעדר.

צמיחת שיער (Hirsutism)

צמיחת שיער בלתי רצויה: צמיחת שיער במקומות בלתי רצויים, במיוחד על הפנים, היא תופעת לוואי שכיחה יותר אצל נשים, במיוחד אם התרופה נמרחת על אזורים שאינם זקיקי השיער או אם היא נצרכת בצורת גלולות.

נְשִׁירָה

בשימוש במינוקסידיל, נשירת שיער זמנית בשלב התחלתי של הטיפול היא תהליך נפוץ ונחשב לתופעה נורמלית. השיער שנשר נמצא בדרך כלל בתהליך החידוש ויחליף בשיער חזק יותר.

אלטרנטיבות למינוקסידיל

ישנן חלופות שונות לטיפול במינוקסידיל:

פינסטריד (פרופסיה 1 מ"ג): יעיל יותר ממינוקסידיל אך עם תופעות לוואי משמעותיות

פינסטריד היא תרופה אוראלית הפועלת על ידי מניעת ההמרה של טסטוסטרון לדיהידרוטסטוסטרון (DHT), המזוהה לעיתים כגורם להתקרחות. פינסטריד יכולה להאט או להפוך את התהליך של התקרחות אנדרוגנטית, אך יש לשים לב לתופעות הלוואי הכרוכות בה, כולל השפעות על התפקוד המיני והבריאות הנפשית.

טיפולים טבעיים: שמן רוזמרין, שמן קיק, ודקל מסור

ישנם טיפולים טבעיים שיכולים לתרום להאטת התקדמות התקרחות אנדרוגנטית. שמן רוזמרין, למשל, הוכח כיעיל לפי מחקר זה. גם שמן דקל מסור, המוכר בפעילותו המעכבת של DHT, מוזכר כאפשרות, אף על פי שהקונצנזוס המדעי אינו חד משמעי לגביו. שמן קיק ואפשרויות טבעיות אחרות נמצאות בשימוש, אך היעילות שלהן עדיין לא הוכחה באופן חד משמעי.

השתלת שיער: הפתרון האולטימטיבי

בשביל מי שמחפש פתרון קבוע יותר להתקרחות, השתלת שיער מציעה אפשרות יעילה וארוכת טווח. הטיפול הכירורגי כולל העברת זקיקי שיער מאזורים צפופים של הראש לאזורים דלילים או חסרי שיער ומבטיח תוצאות בעלות אחוז הצלחה גבוה.