הבנה וטיפול בטריכוטילומניה: עצות ואפשרויות לטיפול

מה זה טריכוטילומניה?

טריכוטילומניה היא הפרעה אובססיבית-קומפולסיבית (OCD) בה האדם שולף שוב ושוב את שיערו, הן מהראש והן משיער הגוף, מהריסים או מהגבות. אף על פי שהפרעה זו אינה ידועה היטב לציבור הרחב, היא יכולה להוביל במקרים קיצוניים לנשירת שיער קיצונית, מצב שנקרא "התקרחות מתיחה" וקשור לטריכוטילומניה. הפרעה זו בדרך כלל קוראת באופן לא מודע וכתוצאה ממצבים של חרדה או מתח.

תסמינים של טריכוטילומניה

שליפת שיער כפייתי

תסמינים יכולים להשתנות מאדם לאדם ולכן יש הבדלים בעוצמתם. הנטייה הפסיכולוגית מתבטאת ברצון כמעט בלתי נשלט לשלוף שיער. למרות שיש מודעות לפעולה, האדם אינו יכול לשלוט בדרכו וממשיך בשליפת השיער.

אזורים קרחים בקרקפת, גבות וריסים

שליפה חוזרת של שיער יכולה להוביל להופעת אזורים קרחים או להתקרחות מלאה. האדם חש מבוכה או בושה, ולכן מנסה להסתיר את התסמינים על ידי שימוש בגבות מלאכותיות, כובעים, צעיפים, או פאות.

תסמינים נוספים

במקרים מסוימים, האדם שולף שיערות מסוימות או סוג כלשהו של שיער. במקרים אלו, השיער הנשלף נעשה כמעיין צעצוע, והאדם מרגיש תחושה טובה כשהוא מגלגל את השיער בין האצבעות או אוכל אותו. במקרים קיצוניים, אכילה של השיער הנשלף יכולה להוביל לבעיות במערכת העיכול, מצב שיכול להיות קשור גם לסכיזופרניה.

גורמים שגוררים את טריכוטילומניה

לחץ, חרדה וטראומה

טריכוטילומניה נפוצה במצבים של לחץ וחרדה מוגברים. לעיתים, התסמין מתרחש יחד עם אפיזודות דיכאון, אך לאו דווקא מתרחש בצורה סדירה לאחר דיכאון. רבים מהמומחים רואים קשר בין רגשות שליליים כמו חרדה, עצב, כעס, שעמום, ובדידות, ואף פרקי דחק פוסט-טראומטיים, לבין הופעת טריכוטילומניה.

הפרעות נפשיות: דיכאון והפרעה אובססיבית-קומפולסיבית

ילדים שגדלים בסביבה משפחתית לא מכילה יכולים לסבול מחרדה ודיכאון שעשויים לעורר התפרצות של טריכוטילומניה. הנבדקים מציינים תחושת עונג במעשה של שליפת השיער, שהוא גם תגובה אוטומטית ובלתי מודעת לאירועים טראומטיים. זה מקשה על הטיפול בהפרעה הנפשית.

גורמים גנטיים וביולוגיים

גנטיקה משחקת תפקיד מכריע בהופעת התסמין, וכך נוצרת נטייה לטריכוטילומניה במשפחות בהן היא כבר הופיעה. לא ניתן להתעלם מהגורמים הביולוגיים, כולל השפעה על המעברים הנוירוכימיים במוח כמו דופמין וסרוטונין, שיכולים להפעיל את ההפרעה.

כיצד למנוע ולטפל בטריכוטילומניה?

טיפול קוגניטיבי-התנהגותי

טיפול בטריכוטילומניה מתבצע בדרך כלל דרך פסיכותרפיה, שהיא אמצעי חשוב בעזרה למטופל. הטיפול מכוון לזהות את הגורמים שמסתירים את ההפרעה ולשפר את המודעות אליהם. לאחר זיהוי הגורמים, המטופל מוביל לאיתור פתרונות חלופיים שיכולים להקל על הסבל או החרדה שלו. כחלק מהטיפול, יש אפשרות להתקדם לשיטות טיפול אחרות, כגון טיפול קוגניטיבי-התנהגותי. במהלך הטיפול, המטופל לומד לשנות את תפיסותיו והתנהגותו, מה שמאפשר לו לשנות הרגלים רעים ולהתגבר על ההפרעה.

תרופות לטיפול בחרדה ודיכאון כסימפטומים לטריכוטילומניה

רופא מומחה יכול לתת מרשם לתרופות שמסייעות בשליטה על סימפטומים של טריכוטילומניה. במקרה שבו המטופל סובל מחרדה או דיכאון, טיפול תרופתי המבוסס על תרופות אנטי-דיכאוניות יכול להיות חיוני. טיפול זה משפיע על נוירוטרנסמיטורים במערכת העצבים ובכך מפחית התנהגות כפייתית. אופציה נוספת היא שימוש במעכבי ספיגה חוזרת של סרוטונין סלקטיביים (SSRIs), השכיחים בטיפול בהפרעה אובססיבית-קומפולסיבית. לא לשכוח את התרופה Olanzapine, שהיא אנטי-פסיכוטית ומשמשת בין היתר לטיפול בטריכוטילומניה.

טכניקות להפחתת מתח וחרדה

ניהול מתח זה דבר חשוב במיוחד לטיפול יעיל בטריכוטילומניה. קיימות טכניקות שונות כמו היפנוזה, סופרולוגיה, ומדיטציה שיכולות לעזור בהתמודדות עם מתח וחרדה. המטופל יכול להשתמש בטכניקות אלו להפחתת תסמינים ולטיפול בהפרעה.

אסטרטגיות למניעת תלישת שיער

התפתחות אסטרטגיות למניעת תלישת שיער היא חלק חשוב מהטיפול. מכיוון שהטריכוטילומניה נוצרת לעיתים כתגובה למתח, יש להתמקד בתרגולים של מיינדפולנס, כדי להפנות את התשומה לרגע הנוכחי ולא לאירועים טראומטיים. האסטרטגיות האלו יכולות לעזור לך להתמודד עם מחשבות שליליות ולהרגיע את הרוח.

חיים עם טריכוטילומניה

ניהול יחסים חברתיים ומערכות יחסים מקצועיים

אנשים שסובלים מטריכוטילומניה נתקלים לעיתים קרובות בבלבול ובקושי בגלל נשירת השיער. כתוצאה מכך, יחסים חברתיים ומקצועיים עשויים להיות מושפעים מזה. טיפול פסיכולוגי אינו רק לצורך התמודדות עם ההפרעה עצמה, אלא גם לסייע בהשקפת עצמך באופן חיובי בקרב החברה, מבלי לחוות תסכול או מבוכה.

חיפוש אחר מקורות תמיכה לאנשים עם טריכוטילומניה

למרות המבוכה שעשויה ללוות את הנפגעים מההפרעה, אין סיבה להשאיר את הנושא כטאבו. חשוב לפתח דיאלוג עם הרופא שלך בנושא. במידת הצורך, הוא יוכל להפנות אותך למומחים שיכולים לספק הדרכה ותמיכה בניהול ההפרעה.