עישון והשתלת שיער: מה הניקוטין באמת משנה

מה הניקוטין עושה לשתל טרי

נתחיל מההתחלה. שתל שנלקח מאזור התורם מגיע לאזור השתילה מנותק לגמרי מאספקת דם. בשעות הראשונות הוא ניזון בספיגה, מהנוזל שמקיף אותו. אחר כך נימים חדשים מתקדמים לעברו ומחברים אותו חזרה לרשת. בניית כלי הדם החדשים הזאת מתרחשת ברובה במהלך עשרת הימים הראשונים.

הניקוטין פועל נגד התהליך בשתי דרכים. הוא גורם לכיווץ מיידי של כלי הדם, שמפחית את זרימת הדם בעור למשך עשרות דקות אחרי כל סיגריה. והוא מגביר את הצטברות הטסיות, כלומר מסמיך את הדם בתוך כלים שכבר הצטמצמו. אצל מעשן קבוע האפיזודות האלה חוזרות על עצמן לאורך כל היום, והקרקפת אף פעם לא חוזרת באמת לזרימת המנוחה שלה.

דימוי אחד עוזר להבין את סדר הגודל. שתל הוא איבר זעיר שצריך להתחבר לרשת שנמצאת בעיצומו של שחזור, ואין לו שום מאגר. פצע עור רגיל נהנה משוליים, ואילו הוא מהמר על הישרדותו על פני כמה ימים של אספקה תקינה. להוריד את הזרימה הזאת שוב ושוב זה כמו לנתק את המים לסירוגין משתיל שרק עכשיו נשתל באדמה. הוא לא בהכרח מת. הוא פשוט קולט פחות טוב.

הוסיפו לזה את הפחמן החד-חמצני שבעשן. הוא נקשר להמוגלובין במקום החמצן, ובזיקה גבוהה בהרבה. הדם ממשיך לזרום, אבל נושא פחות. רקמה שמחלימה צריכה בדיוק את ההפך.

מה הספרות הכירורגית באמת מתעדת

כאן צריך לדייק, כי הנושא מושך אליו לא מעט אמירות שאי אפשר לאמת. אין מחקר אקראי שמדד את שיעור הצמיחה של השתלים אצל מעשנים לעומת לא מעשנים. מה שקיים, ומבוסס היטב, הם הנתונים מהכירורגיה הכללית ומהכירורגיה המשחזרת.

הם מתכנסים לאותה תמונה. עישון הוא גורם סיכון מוכר לסיבוך בהחלמת פצע: זיהום שכיח יותר באתר הניתוח, סגירה מאוחרת של הפצע, נמק של מתלה, פתיחת תפרים. עודף הסיכון חוזר בעקביות מתחום כירורגי אחד למשנהו (Sterling ואחרים, 2023).

סקירה שיטתית שכללה 177 עבודות פירטה מה קורה כשמפסיקים, והתשובה מגיעה בשני שלבים. חמצון הרקמות משתקם מהר. תפקודם של תאי הדלקת, לעומת זאת, דורש בערך ארבעה שבועות כדי לחזור לעצמו, ויכולת ההתרבות של התאים המתקנים נשארת מופחתת אף זמן רב יותר (Sørensen, 2012). מכאן שני לקחים: להפסיק מועיל, גם כשמפסיקים מאוחר, אבל ארבעה שבועות שווים הרבה יותר מארבעה ימים.

בתרגום להשתלת שיער, זה אומר סיכון גבוה יותר לסיבוכים, החלמה איטית יותר של אזור התורם ושל אזור השתילה, אדמומיות של הקרקפת שנמשכת זמן רב יותר, ושיעור גבוה יותר של שתלים שאבדו. זה נמנה עם הסיכונים של השתלת שיער שהעישון מחריף באופן ישיר.

הבהרה שכדאי לומר בפירוש: העישון לא הופך אתכם לבלתי ניתנים לניתוח. הוא אינו נמנה עם התוויות הנגד המוחלטות, והוא לא מבטל את ההתאמה שלכם להשתלה. הוא פוגם בתוצאה, הוא לא אוסר אותה.

כמה זמן להפסיק, לפני ואחרי

שתי נקודות ציון, ואידיאל אחד.

לפני הניתוח: שבועיים לכל הפחות. זה הזמן שנדרש לחמצון הרקמות כדי לעלות חזרה ולהצטברות הטסיות כדי לחזור לנורמה. הוא גם מפחית את הדימום במהלך ההפקה והשתילה. אם אתם מסוגלים להחזיק ארבעה שבועות, עדיף: זה הסף שמופיע בהנחיות ההכנה לניתוח.

אחרי הניתוח: חודש. השבועיים הראשונים אינם נתונים למשא ומתן, כי הם מכסים את בניית כלי הדם החדשים ואת נשירת הגלדים, בין היום העשירי לארבעה עשר. אבל הצמיחה ממשיכה להיות תלויה בקרקפת מורווית היטב במשך חודשים. מדרגת החודש הראשון זהה לזו של החזרה לספורט ולזו של האלכוהול. שלוש ההנחיות מגנות על אותו דבר בדיוק.

הטיפול שלפני ואחרי השתלה זכה אגב לקונצנזוס בינלאומי של מומחים, שכינס 38 רופאים מ-17 מדינות (Vañó-Galván ואחרים, 2023).

והאידיאל, כמובן, הוא לא לחזור לעשן בכלל. מטופלים רבים מנצלים את הניתוח כנקודת מפנה. ההיגיון עומד במבחן: הרגע הקדשתם מהלך שלם לשיער שלכם.

אידוי, תחליפי ניקוטין וקנאביס

זו השאלה שחוזרת הכי הרבה, וזו שסביבה מסתובבות הכי הרבה הנחות מרושלות. מטופלים מניחים לא פעם ששלוש האפשרויות האלה ניטרליות. הן לא ניטרליות, וגם לא באותו אופן.

הסיגריה האלקטרונית מבטלת את הבעירה, ואיתה את הזפת ואת הפחמן החד-חמצני. זה רווח אמיתי בכל מה שנוגע להובלת החמצן. אבל היא מספקת ניקוטין, והניקוטין נשאר מכווץ כלי דם בכל דרך מתן. הנתונים הכירורגיים הייעודיים על אידוי עדיין דלים, ולכן הזהירות אומרת להחיל עליו את אותו לוח זמנים כמו על טבק בוער.

תחליפי הניקוטין, מדבקות ומסטיקים, ראויים לניואנס חשוב. באותה סקירה שהוזכרה למעלה, ההשפעה העצמאית של הניקוטין ושל התחליפים על ההחלמה נראית שולית, בעוד זו של הטבק הבוער ברורה ומתועדת. במילים אחרות, הבעירה שוקלת כבד יותר מהניקוטין לבדו בסיבוכי הפצע. אין בכך כדי להפוך את הניקוטין לחסר חשיבות, אבל זה משנה את שיקול הדעת: מי שלא מצליח להפסיק לבד ירוויח כנראה יותר ממדבקה מאשר משלוש סיגריות ביום. ההחלטה הזאת מתקבלת מול רופא ולא בכוחות עצמכם: בטיחותם של תחליפי הניקוטין בהקשר ניתוחי זכתה לבירור ייעודי ב-Annals of Surgery (Kim ו-Chen, 2021).

הקנאביס המעושן, מצדו, מצרף את חסרונות הבעירה להשפעה עצמאית על לחץ הדם ועל קצב הלב. אין שום סיבה להתייחס אליו אחרת מאשר לטבק.

כשהפסקה מלאה לא באמת אפשרית

יש מטופלים שמצליחים ברגע שהם מכריזים על תאריך. אחרים נכשלים שלוש פעמים לפני שהם מחזיקים. אין בזה שום דבר חריג, והנושא נערך כמו שאר התיק הרפואי: מדברים עליו עם הצוות כמה שבועות מראש, לא בערב שלפני הטיסה.

הפחתה נחרצת עדיפה תמיד על כלום. מעבר מחפיסה לשלוש סיגריות ביום לא מחליף הפסקה, אבל הוא מרחיק מספיק את שיאי כיווץ כלי הדם כדי לתת לקרקפת לנשום ביניהם. החלון שצריך להגן עליו קודם כול נשאר אותו חלון: ארבעה עשר הימים שאחרי הניתוח.

ומילה על מה שלא קשור. נשירה חולפת בין השבוע השני לשמיני מתאימה ברוב המקרים לאובדן הלם, וצמיחה איטית נובעת לא פעם מקצב צמיחה חודש אחר חודש רגיל לגמרי. אף אחת מהשתיים אינה הוכחה לכך שעישנתם.

העישון מעבר להשתלה

העניין לא נעצר בהחלמה. העישון קשור להחמרה של אלופציה אנדרוגנטית, דרך העקה החמצונית שהוא מייצר ודרך הפגיעה במיקרו-זרימת הדם סביב הזקיקים הטבעיים שנותרו. השערות האלה לא מושתלות: הן נשארות כפופות לגורלן הגנטי, והעישון לא עוזר להן.

כלומר, הפסקה מגנה על שני דברים בבת אחת. על השתלים בזמן הקליטה, ועל הצפיפות שאתם משמרים סביבם. המדריך השלם להשתלת שיער חוזר לאיזון הזה בין האזור המטופל לאזור המשומר.

מטופלים שמגיעים להשתלת שיער בטורקיה מקבלים את לוח הזמנים הזה עוד לפני היציאה, עם המועדים שמתאימים למצבם. להעלות את שאלת העישון כבר בייעוץ המקדים היא הדרך הטובה ביותר לא לגלות אותה בחזרה הביתה.

מקורות

Sørensen, L. T. (2012). Wound healing and infection in surgery: the pathophysiological impact of smoking, smoking cessation, and nicotine replacement therapy: a systematic review. Annals of Surgery, 255(6), 1069-1079. https://doi.org/10.1097/SLA.0b013e31824f632d

Kim, Y., et Chen, T. C. (2021). Smoking and nicotine effects on surgery: is nicotine replacement therapy (NRT) a safe option? Annals of Surgery, 273(4), e139-e141. https://doi.org/10.1097/sla.0000000000004522

Sterling, J., Policastro, C., Elyaguov, J., Simhan, J., et Nikolavsky, D. (2023). How and why tobacco use affects reconstructive surgical practice: a contemporary narrative review. Translational Andrology and Urology, 12(1), 112-127. https://doi.org/10.21037/tau-22-427

Vañó-Galván, S., Bisanga, C. N., Bouhanna, P., Farjo, B., Gambino, V., et Meyer-González, T. (2023). An international expert consensus statement focusing on pre and post hair transplantation care. Journal of Dermatological Treatment, 34(1). https://doi.org/10.1080/09546634.2023.2232065