אלופציה מקומית: מה מסתתר מאחורי כתם קרחת בודד
סיכום
אזור אחד בקרקפת מתרוקן, בגבול חד וברור, בזמן ששאר השיער כלל לא זז. לתמונה הזאת יש שם שגור בפי כול: אלופציה מקומית. אלא שזה תיאור של מה שרואים, לא אבחנה. מאחורי שני כתמים בעלי צורה וגודל זהים יכולים לעמוד מחלה אוטואימונית, זיהום פטרייתי, מתיחה חוזרת של השורש, הרגל תלישה או צלקת ישנה. והסוף אינו דומה כלל ממקרה למקרה.
מה שקובע את הפרוגנוזה אינו גודל השטח החשוף אלא מצבו של הזקיק מתחת לעור. אם הוא עוד חי, צמיחה מחדש נשארת אפשרית. אם הוא נהרס, האובדן באזור הזה סופי, ורק השתלה תחזיר לשם שיער. הדף הזה עובר על הצורות הנפוצות, על הסימנים שמאפשרים להבחין ביניהן ועל מה שריאלי לצפות מכל אחת. כדי למקם את המקרה שלכם בתוך התמונה הרחבה של אובדן שיער, המדריך הכללי על אלופציה הוא נקודת הפתיחה.
מה זו אלופציה מקומית
המונח אלופציה מתאר אובדן שיער חריג, חלקי או מלא, זמני או קבוע. אומרים עליה מקומית כשהיא מצטיירת כאזור אחד או כמה אזורים מוגדרים, עם גבול נראה לעין בין השיער שנשאר ובין העור החשוף. זה ההיפך מנשירת שיער מפוזרת, שבה הצפיפות יורדת בכל הקרקפת בבת אחת בלי שנוצר שום קו הפרדה.
ההבחנה הזאת מכוונת כבר הרבה. נשירה מפוזרת מרמזת על סיבה כללית: חוסר תזונתי, בלוטת התריס, זעזוע גופני, תרופה. נשירה מקומית מפנה את המבט למה שקורה בנקודה אחת ומסוימת, בזקיקי השיער של אותו אזור, אותם שקעים זעירים בעור שכל אחד מהם מייצר שערה אחת ומתנהל לפי מחזור צמיחה משלו.
מקומית לא אומר שפיר, וגם לא את ההפך. יש כתמים שחוזרים לצמוח לבדם. אחרים מסמנים הרס שאין ממנו דרך חזרה.
הסוגים ומי נפגע מהם
גברים, נשים וילדים. אף אחד אינו חסין, והצורות אינן מתחלקות באקראי לפי גיל או לפי הרגלי תסרוקת.
אלופציה צלקתית
לא נפוצה, אך הכבדה מכולן בתוצאותיה. דלקת כרונית הורסת את הזקיק ומחליפה אותו ברקמה סיבית, מעין צלקת פנימית. העור נעשה חלק, מבריק במקצת, בלי שום פתח שערה שנראה לעין. המקור יכול להיות תאונה, כווייה, זיהום ישן, מחלה אוטואימונית כמו לופוס או ליכן פלנוס פילריס.
כאן אין תרופה שמחזירה את מה שהלך. המטרה השימושית היחידה היא לכבות את הדלקת כדי שהכתם לא יתפשט הלאה. המאפיינים של אלופציה צלקתית והדרך לנהל אותה מפורטים בדף שלה.
אלופציה אראטה
זו הסיבה הקלאסית לכתם עגול שהופיע בתוך כמה ימים. המערכת החיסונית תוקפת את הזקיקים של אזור מסוים, הצמיחה נעצרת בחדות, אבל המבנה עצמו נשאר שלם. מכאן הנקודה המרכזית: צמיחה מחדש אפשרית.
הכתם עגול או אליפטי, בעל שוליים חדים, על קרקפת שנראית תקינה לגמרי, בלי אדמומיות ובלי קשקש. בשולי כתם פעיל מוצאים לא מעט פעמים שערות קצרות ושבורות, עבות בקצה יותר מאשר בבסיס, שמכונות שערות סימן קריאה. בכתם בודד וקטן, צמיחה ספונטנית מתרחשת לעיתים קרובות בתוך 6 עד 12 חודשים. לצורות נרחבות ולאלה שתופסות את העורף ברצועה יש פרוגנוזה פחות טובה, ומקום הכתמים לבדו משנה במידה ניכרת את הסיכוי לצמיחה.
נקודה שאינה נתונה למשא ומתן: אלופציה אראטה אינה מטופלת בהשתלה, בשום מצב. להשתיל על רקע אוטואימוני פעיל פירושו להכניס זקיקים לאזור שהחסינות ממשיכה לתקוף. פירוט הטיפולים נמצא בדף שעוסק באלופציה אראטה.
אלופציה מתיחה
היא נובעת ממתח מכני חוזר על השורש: תסרוקות הדוקות, צמות, תוספות שיער, קוקו מהודק, קסדה שנחבשת שעות ארוכות באותו מקום בדיוק. האובדן מצטייר היכן שהמשיכה חזקה ביותר, בקו השיער הקדמי, ברקות וסביב האוזניים. הסימן השימושי ביותר הוא שמירה על פס של שערות דקות ממש בגבול המצח, בזמן שהאזור שמיד מאחוריו התרוקן.
בשלב מוקדם התהליך הפיך: כשמסירים את המתח, השיער חוזר. אם המתיחה נמשכת שנים, היא הופכת בסופו של דבר את האזור לאלופציה צלקתית, ואז שוב אין צמיחה. הדף על אלופציה מתיחה מסביר איך לבלום את התהליך בזמן.
טריכוטילומניה
השערה לא נשרה, היא נתלשה, לעיתים בלי שהאדם מודע לכך לגמרי. לכתם יש קווי מסגרת לא סדירים, מעולם לא עגולים באמת, והוא מכיל שערות שבורות באורכים שונים מאוד זה מזה, מה שלא נראה בשום צורה אחרת. האזור נמצא בדרך כלל בצד היד הדומיננטית.
הטיפול הוא קודם כול נפשי, לרוב בגישה התנהגותית: לטפל בעור בלי לטפל בהרגל לא יוביל לשום מקום. הסימנים שמאפשרים לזהות טריכוטילומניה מרוכזים בדף שלה.
גזזת וזיהומים אחרים של הקרקפת
גזזת, זיהום פטרייתי, יוצרת כתם מכוסה קשקש, לפעמים אדום, עם שערות שנשברו ממש בגובה העור. היא מגרדת. היא מידבקת, שכיחה בקרב ילדים, ומטופלת בתרופה אנטי פטרייתית במתן דרך הפה, לאחר לקיחת דגימה. כשמבלבלים אותה עם אלופציה אראטה ונותנים סטרואידים, המצב מחמיר. כתם שמגרד צריך אם כן להעלות תמיד חשד לכיוון זיהומי או דלקתי.
מה מפריע לשיער באזור אחד ומדויק
גורמים גנטיים והורמונליים
אלופציה אנדרוגנטית אינה אלופציה בכתמים, אך במובן המדויק היא מקומית: היא פוגעת באזורים שאפשר לחזות מראש, במפרצים, בקו השיער הקדמי ובקודקוד, ומדלגת על העורף התחתון. בהשפעת DHT, הורמון שנגזר מטסטוסטרון, הזקיקים הרגישים מייצרים שערות דקות יותר ויותר. זו הצורה השכיחה מכולן, וההשתלה היא הטיפול העמיד ביותר שיש לה. חלוקת האזורים בגברים מתוארת בסולם נורווד המילטון, ואצל נשים התמונה שונה, כפי שמוסבר בדף על אלופציה אנדרוגנטית בנשים.
גורמים סביבתיים ומכניים
מתיחות חוזרות, שפשוף, חומרים אגרסיביים, כוויות כימיות, עישון, מצוקה נפשית ממושכת, תרופות מסוימות: כל אלה עלולים לדלל אזור אחד יותר מן האחרים. הסיבה המכנית היא הרווחת ביותר, והקלה ביותר לתיקון אם מזהים אותה מוקדם.
גורמים אוטואימוניים ודלקתיים
לופוס, דלקת של בלוטת התריס, פסוריאזיס, ליכן: דלקת שמופנית כלפי העור או כלפי הזקיק יוצרת כתמים שהמופע שלהם משתנה לפי המחלה. אדמומיות, קשקש סביב השערות, תחושת צריבה או כאב אינם דברים שמותר להזניח. הם מבשרים לא פעם על פגיעה צלקתית שנבנית בדיוק באותם רגעים.
הרמזים שמכוונים עוד לפני כל בדיקה
שלושה דברים מנחים את מבטו של הרופא: מופע העור בתוך הכתם, הגבול של הכתם, ומצב השערות בהיקפו.
עור תקין לחלוטין, שוליים חדים, שערות שבורות קצרות ומחודדות מרמזים על אלופציה אראטה. קשקש, אדמומיות ושערות שנקטעו בגובה הקרקפת אצל ילד מחייבים לשלול גזזת בראש ובראשונה. עור חלק ומצופה, בלי פתחי שערות, מצביע על פגיעה צלקתית. אורכים שונים בתוך כתם בעל קווים מזווים מצביעים על תלישה.
הרשמים האלה אינם מחליפים בדיקה בדרמטוסקופ, אותה זכוכית מגדלת מוארת שמגדילה את הקרקפת וחושפת פרטים שהעין אינה קולטת. טריכוסקופיה מבדילה באופן מהימן בין גזזת ובין אלופציה אראטה אצל ילדים, שני מצבים שדומים מאוד זה לזה ושהטיפולים בהם הפוכים. במקרה של ספק, ביופסיה קטנה מכריעה. הבדיקה הזאת קובעת את כל השאר, כי השאלה שהיא פותרת פשוטה: הזקיק חי או אבוד. משום כך כדאי להגיע לרופא מומחה לשיער ולא להסתפק בהתרשמות מהמראה.
אילו טיפולים יש לאלופציה מקומית
הטיפול הנכון נגזר מן האבחנה, מעולם לא ממופע הכתם.
לטפל קודם בסיבה
אין טיפול באלופציה מקומית, יש רק טיפולים במה שגורם לה. גזזת דורשת תרופה אנטי פטרייתית. אלופציה אראטה מוגבלת מגיבה לרוב לסטרואידים מקומיים או בהזרקה לתוך הכתם, והצורות הקשות אצל מבוגרים נכנסות היום לתחום מעכבי JAK, קבוצת תרופות שחוסמת את האות החיסוני האחראי. אלופציה מתיחה דורשת שנרפה את המתח. טריכוטילומניה דורשת ליווי של ההרגל עצמו.
כמה שמתחילים מוקדם יותר, כך טוב יותר. כתם שקיים כבר שנים משאיר מרווח פעולה קטן בהרבה מכתם בן שלושה שבועות.
מתי ההשתלה נכנסת לתמונה
השתלה אינה תחליף לטיפול רפואי. היא באה אחריו, ורק במערך תנאים מדויק. הזקיק צריך להיות אבוד באופן סופי, המצב צריך להיות מיוצב לפחות כמה חודשים, ואזור תורם בריא צריך להישאר זמין בחלק האחורי של הראש. איכות אזור התורם קובעת את ההון שאפשר להשתמש בו.
בפועל מדובר באלופציה אנדרוגנטית, בשאריות ישנות של אלופציה מתיחה ובצלקות בקרקפת לאחר תאונה או ניתוח. על אזור צלקתי אספקת הדם דלה יותר, ולכן המנתח עובד בצפיפות זהירה ומתכנן לא פעם שני מושבים במקום מושב אחד וצפוף מאוד.
זה לא נוגע לאלופציה אראטה, לא לדלקת שעדיין פעילה ולא לטריכוטילומניה שלא מטופלת. בשלושת המצבים האלה, השתלה פירושה לאבד שתלים.
נשאר לדעת באיזו קטגוריה אתם נמצאים, וזה לא משהו שמנחשים מתמונה. הדף שמסביר האם אתם מועמדים מתאימים להשתלה מרכז את הקריטריונים שאנחנו בודקים, והצוות של דר סיניק לומד כל תיק של השתלת שיער בטורקיה מתוך תמונות לפני שמציע תוכנית ניתוחית כלשהי.
מקורות
Hébert, V. (2026). Description et diagnostic des différentes formes cliniques de la pelade. Dermato Mag, 14(3), 9-13. https://doi.org/10.1684/dmg.2026.893
Lee, S., Kim, B. J., Lee, C.-H., & Lee, W.-S. (2019). Topographic phenotypes of alopecia areata and development of a prognostic prediction model and grading system. JAMA Dermatology, 155(5), 564-571. https://doi.org/10.1001/jamadermatol.2018.5894
Amer, M., Helmy, A., & Amer, A. (2016). Trichoscopy as a useful method to differentiate tinea capitis from alopecia areata in children at Zagazig University Hospitals. International Journal of Dermatology, 56(1), 116-120. https://doi.org/10.1111/ijd.13217
Billero, V., & Miteva, M. (2018). Traction alopecia: the root of the problem. Clinical, Cosmetic and Investigational Dermatology, 11, 149-159. https://doi.org/10.2147/ccid.s137296